האוטהאבן באמסטרדם – הרובע החדש על שבעה איים מלאכותיים

האוטהאבן (Houthaven) הוא רובע חדש במערב אמסטרדם, כעשר דקות מערבה מתחנת הרכבת המרכזית, שנבנה על שבעה איים מלאכותיים בנהר האיי. הוא היה נמל העצים הראשון של העיר, נחפר בשנת 1876 לשם קליטת עץ מסקנדינביה ומהבלטי, וכיום מחולק בשמונה תעלות חדשות שנשאו את שמותיהן של ערי סחר בים הבלטי. הסימן המובהק שלו הוא בניין פונטסטייחר בגובה 90 מטר, ומתחתיו רציף שממנו יוצאות מעבורות חינם אל הגדה הצפונית. ההליכה ברובע חינמית לגמרי, וההגעה אליו באוטובוס או ברגל לאורך המים.

זו לא שכונה תיירותית ואין בה אף אתר עם תור. בדיוק בגלל זה היא מעניינת: אפשר לראות בה איך אמסטרדם בונה את עצמה כשהיא מתחילה מדף חלק, ולא איך היא שימרה משהו מהמאה השבע עשרה.

מאיפה הגיע השם - נמל העצים של 1876

השם מתפרק לשתי מילים הולנדיות פשוטות: hout הוא עץ, haven הוא נמל. הנמל נחפר בשנת 1876 לצד תעלת ים הצפון, והוא היה הנמל הראשון של אמסטרדם שנחפר במיוחד ולא נוצר באופן טבעי. תפקידו היה קליטה ואחסון של עץ שהגיע בעיקר מסקנדינביה ומאזור הים הבלטי, וגם ממקומות רחוקים יותר.

מה שהרג את הנמל היה מעבר הסחר מהמים לכבישים. כשהעץ הפסיק להגיע בספינות, אגני הנמל הפכו למיותרים, ומשנת 1945 החלו למלא חלקים מהם בחול. במשך עשורים היה זה שטח תעשייתי מוזנח בקצה העיר.

הפרט הזה חשוב להליכה עצמה: כשאתם עומדים על אחד האיים ומסתכלים על המים, אתם מסתכלים על מה שנשאר מאגן נמל שנחפר לפני כמעט מאה וחמישים שנה - ולא על תעלה עתיקה כמו במרכז ההיסטורי.

שבעה איים ושמונה תעלות עם שמות מהבלטי

התכנון החדש חילק את השטח לשבעה איים מלאכותיים שמופרדים בשמונה תעלות שנחפרו מחדש והושלמו בתחילת שנות העשרים של המאה הזאת. הרובע מתוכנן לכ-2,700 יחידות דיור לצד בתי ספר, משרדים ומלונות, במטרה מוצהרת להיות שכונה נטולת פליטות פחמן.

הפרט שהכי כיף לשים לב אליו הוא השמות. התעלות נקראות על שם ערי סחר בים הבלטי שאיתן נסחר העץ בזמנו - לובקגראכט (Lubeckgracht) וסטראלסונדגראכט (Stralsundgracht) הן שתי דוגמאות. כלומר המפה של השכונה החדשה מספרת את סיפור הסחר הישן, גם אחרי שכל קורות העץ נעלמו.

מבחינת חוויית הליכה, זה אומר שהרובע נחצה כל כמה מאות מטרים במים, עם גשרים קטנים בין האיים. הרחובות הפנימיים כמעט נטולי מכוניות, וזו אחת מהשכונות הבודדות באמסטרדם שבהן אפשר לעמוד באמצע הכביש בלי לחשוש מאופניים.

פונטסטייחר - השער בגובה 90 מטר

בקצה המערבי של הרובע, ממש על המים, עומד הבניין שאי אפשר לפספס. פונטסטייחר (Pontsteiger) נבנה בין 2015 ל-2018 בתכנון משרד ארונס אן חלאוף (Arons en Gelauff), מתנשא לגובה 90 מטר על פני עשרים ושש קומות, ומכיל 366 דירות לצד מסעדות ושטחי מסחר.

הצורה שלו היא הסיבה שהוא נראה כמו שהוא נראה: שני נפחים בצורת האות U, אחד אופקי סביב חצר פנימית ואחד אנכי, שיוצרים יחד שער פתוח מעל המים בגובה פנוי של כשישים מטר. התוצאה היא מסגרת ענקית שממסגרת את נהר האיי, וזו נקודת הצילום המזוהה של הרובע.

הטיפ שחוזר אצל צלמים מקומיים: הכי טוב לצלם את השער מהצד המזרחי בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כשהשמש נמצאת מאחורי המסגרת ומאירה את המים דרכה. בבוקר אתם מצלמים אותו מול השמש.

המעבורות החינמיות אל הגדה הצפונית

מרגלות פונטסטייחר הן רציף מעבורות, וזה הדבר הכי שימושי שיש בהאוטהאבן. מעבורות האיי של אמסטרדם חינמיות להולכי רגל, לאופניים, לקטנועים ולכיסאות גלגלים - בלי כרטיס, בלי תיקוף, פשוט עולים.

קו F7 חוצה מפונטסטייחר אל מספנת NDSM שבגדה הצפונית, והחצייה נמשכת סדר גודל של שבע דקות. יש גם חצייה נוספת אל דיסטלווח (Distelweg) בצפון. NDSM היא מספנת ספינות לשעבר שהפכה למתחם תרבות עם גרפיטי בקנה מידה עצום, סטודיואים, שווקים ומסעדות - ומשם אפשר להמשיך במעבורת אחרת חזרה אל התחנה המרכזית ולסגור מעגל.

זה הופך את האוטהאבן לנקודת פתיחה נוחה במיוחד: הליכה ברובע, חצייה למספנה, וחזרה למרכז בלי לשלם על תחבורה בכלל.

הפארק שיושב על גג המנהרה

אחד הפתרונות ההנדסיים היפים כאן לא נראה כלל. הכביש הראשי שהפריד בין האוטהאבן לשכונה הוותיקה שממזרח לו הוטמן במנהרה - מנהרת ספארנדאמר (Spaarndammertunnel), שנפתחה בפברואר 2018, באורך כשמונה מאות מטר שמתוכם כארבע מאות ושבעים מקורים.

על גג המנהרה הונח פארק. האוטהאבנפארק הוא רצועה ירוקה עם שבילי הליכה ואופניים, וכל התנועה שהייתה שם קודם נעה עכשיו מתחת לרגליים של המבקרים. שמו של הפארק נבחר בהצבעת תושבים.

מבחינת מסלול, זה הקישור שמאפשר לחצות מהמים אל השכונה הוותיקה ברגל ובשקט, במקום לחצות עורק תנועה סואן. זה גם המקום שממנו הכי קל להבין את ההיגיון של כל הפרויקט: להוריד את המכוניות מתחת לאדמה ולהחזיר את פני השטח לאנשים.

רם איילנד - פלטפורמת השידור שהפכה למסעדה

במים של האוטהאבן עוגן מבנה שנראה כמו אסדת קידוח על עמודים. רם איילנד (REM Eiland) נבנה באירלנד ב-1964 והוצב בים הצפוני, כשישה מיילים מול חופי נורדווייק, כדי לשדר משם רדיו וטלוויזיה מסחריים מחוץ לתחום השיפוט ההולנדי.

ההרפתקה הזאת נמשכה קצת יותר מארבעה חודשים בלבד, מאמצע אוגוסט ועד אמצע דצמבר 1964, עד שהרשויות ההולנדיות סגרו אותה. הפלטפורמה נגררה בסופו של דבר לאמסטרדם, פורקה, שופצה והוצבה מחדש כאן - ועל משטח הנחיתה של המסוקים שבחלקה העליון פועלת היום מסעדה עם נוף אל הנמל והעיר.

גם מי שלא מתכוון לאכול שם ייהנה מלהתקרב אליה ברגל. זה אחד הדברים המוזרים והכיפיים שאפשר לראות באמסטרדם בלי לשלם שקל.

מה מסביב - שכונת ספארנדאמר ובית הספינה

ממש ממזרח לרובע, מעבר לפארק שעל המנהרה, יושבת שכונת ספארנדאמרבורט - ובה אחד המבנים החשובים בתולדות הארכיטקטורה ההולנדית. הט סחיפ (Het Schip), שתכנן מישל דה קלרק בין 1919 ל-1921, הוא גוש דיור ציבורי בסגנון אסכולת אמסטרדם שנראה כמו ספינה, ובו 102 דירות פועלים לצד אולם ומשרד דואר קטן.

המבנה משמש היום מוזיאון של אסכולת אמסטרדם, עם משרד הדואר המקושט במקור ודירת פועלים משוחזרת משנות העשרים. יש בו סיורים בשעה עגולה, והוא סגור בימי שני.

הצירוף הזה הוא הסיבה האמיתית ללכת לכאן: בתוך פחות משעת הליכה עוברים מדיור ציבורי מלפני מאה שנה, דרך פארק שיושב על מנהרה, אל רובע פחמן אפס שנבנה בעשור האחרון. זה קורס מזורז בשאלה איך אמסטרדם חושבת על מגורים.

איך מגיעים וכמה זמן להקצות

מהתחנה המרכזית של אמסטרדם ההליכה מערבה לאורך המים לוקחת סדר גודל של עשרים עד עשרים וחמש דקות, והיא נעימה כי היא כולה לצד האיי. באוטובוס זה מהיר יותר - קווים עירוניים מגיעים עד קויוויסטוקאדה שבלב הרובע. באופניים זה עניין של דקות ספורות.

שעתיים עד שלוש הן הקצאה הגיונית: הליכה בין האיים, עצירה מתחת לשער של פונטסטייחר, מעבורת אל המספנה שממול וחזרה. מי שמוסיף את הט סחיפ ואת הפארק שעל המנהרה יעשה מזה חצי יום מלא.

העונה משנה כאן יותר מבמקומות אחרים באמסטרדם: הרובע פתוח לרוח מהמים ואין בו סמטאות שחוסמות אותה. ביום סוער בחורף זו הליכה קרה במיוחד, ואילו בערב קיץ זה אחד המקומות הנעימים בעיר.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• מעבורות האיי חינמיות לחלוטין להולכי רגל ולאופניים - אין כרטיס ואין תיקוף
• הרחובות הפנימיים כמעט נטולי מכוניות, כי התנועה עברה למנהרה שמתחת לפארק
• אין ברובע אתר תיירותי עם כרטיס - כל הערך שלו הוא בהליכה ובנוף
• השער של פונטסטייחר מצטלם הכי טוב מהצד המזרחי אחר הצהריים
• מוזיאון הט סחיפ בשכונה הסמוכה סגור בימי שני ומקיים סיורים בשעה עגולה
• הרובע פתוח לרוח מהמים - בחורף מרגישים את זה הרבה יותר מבמרכז ההיסטורי

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לחשוב שהתעלות כאן היסטוריות - הן נחפרו מחדש בעשור האחרון
• לחפש כרטיס או קופה - אין כאן אטרקציה בתשלום, וזה בדיוק העניין
• לוותר על המעבורת ולחזור באותה הדרך, במקום לסגור מעגל דרך הגדה הצפונית
• להגיע בבוקר ולצלם את שער פונטסטייחר מול השמש
• לתכנן את הט סחיפ ליום שני, שבו הוא סגור
• להקצות שלושים דקות - הרובע מתפרש על שבעה איים ולא על רחוב אחד

שאלות נפוצות

מה זה בעצם האוטהאבן ולמה ללכת לשם?

זהו רובע חדש בקצה המערבי של אמסטרדם שנבנה על שבעה איים מלאכותיים באתר נמל העצים ההיסטורי של העיר. הולכים לשם כדי לראות איך אמסטרדם בונה שכונה מאפס - תעלות חדשות, כמעט בלי מכוניות ועם יעד של פחמן אפס - ולא כדי לראות אתר עתיק.

איך מגיעים להאוטהאבן מהתחנה המרכזית?

ההליכה מערבה לאורך המים לוקחת כעשרים עד עשרים וחמש דקות ונעימה לכל אורכה. יש גם אוטובוסים עירוניים שמגיעים עד לב הרובע, והנסיעה באופניים היא עניין של דקות ספורות.

המעבורות מהאוטהאבן באמת חינמיות?

כן. מעבורות האיי של אמסטרדם חינמיות להולכי רגל, לאופניים, לקטנועים ולכיסאות גלגלים. מרגלות פונטסטייחר יוצא קו אל מספנת NDSM שבגדה הצפונית, והחצייה אורכת סדר גודל של שבע דקות.

מה זה הבניין הגדול עם החור באמצע?

זהו פונטסטייחר, בניין מגורים בגובה 90 מטר ובן עשרים ושש קומות שהושלם ב-2018. הצורה בנויה משני נפחים בצורת U שיוצרים שער פתוח מעל המים בגובה פנוי של כשישים מטר, והוא מכיל 366 דירות לצד מסעדות.

כמה זמן להקצות לביקור?

שעתיים עד שלוש מספיקות להליכה בין האיים, לעצירה מתחת לשער של פונטסטייחר ולחצייה במעבורת וחזרה. הוספה של מוזיאון הט סחיפ ושל הפארק שעל המנהרה הופכת את זה לחצי יום.

יש שם משהו לילדים?

אין אטרקציה ייעודית, אבל שילוב של מעבורת חינם, רחובות כמעט נטולי מכוניות ופארק פתוח עובד טוב עם ילדים. חציית האיי במעבורת היא בדרך כלל החלק שהם זוכרים.