מוזיאון העינויים באמסטרדם The Torture Museum Amsterdam

מוזיאון העינויים באמסטרדם (The Torture Museum Amsterdam) הוא מוזיאון קטן ב-Singel 449, צמוד לשוק הפרחים, שמציג יותר מארבעים מכשירי עינויים והוצאה להורג אמיתיים מימי הביניים ומהעת החדשה המוקדמת - מכסא האינקוויזיציה ועד הגיליוטינה. הוא פתוח כל יום מ-10:00 עד 23:00, הביקור אורך בסביבות חצי שעה, הכניסה למבוגר עולה 9.50 יורו, והוא מתאים לסקרנים עם קיבה חזקה - לא לילדים קטנים.

אמסטרדם היא עיר שאפשר למצוא בה באמת הכל: המון תרבויות, פתיחות יוצאת דופן, וגם שורה של מקומות שרוב האנשים יחשיבו למוזרים. מוזיאון העינויים הוא אחד מהם - וכפי שהשם מרמז, לא מדובר במוזיאון למזוכיסטים אלא במקום שממחיש את ההיסטוריה השחורה של הולנד ושל אירופה כולה, בתקופה שבה גרדום במרכז העיר היה חלק מהנוף.

הפרטים החשובים לפני שממשיכים: המוזיאון קטן ופתוח עד מאוחר, המחיר נמוך יחסית למוזיאונים אחרים בעיר, הביקורות עליו מעורבות, והוא נמצא בדיוק במקום שבו רוב המטיילים ממילא עוברים - בין מונטפליין (Muntplein) לשוק הפרחים. בהמשך: מה בדיוק רואים, כמה זה עולה, למי זה מתאים ואיך משלבים אותו ביום באמסטרדם.

מה זה מוזיאון העינויים באמסטרדם ולמה הוא בכלל קיים?

מוזיאון העינויים הוא מוזיאון היסטורי קטן שפועל ב-Singel 449 מאז אמצע שנות השמונים, והמטרה שלו אחת: להראות את ההיסטוריה הכואבת של הענישה באירופה - המציאות היומיומית של מי שחי בתקופה שנקראת ימי הביניים ובמאות שאחריה. זה לא מוזיאון של מזוכיסטים ולא בית רפאים, אלא מקום אמיתי שממחיש את הצד האפל של הולנד ושל אירופה בכלל.

כדי להבין למה מוזיאון כזה נמצא דווקא באמסטרדם, צריך לזכור מה הייתה העיר הזו תמיד: מקום שמכיל המון תרבויות ומאפשר לכל דבר להתקיים בפתיחות יוצאת דופן. זו גם הסיבה שאפשר למצוא בה כל כך הרבה מקומות שנחשבים מוזרים בעיני רוב האנשים - מוזיאון העינויים הוא רק אחד מהם, לצד מוזיאון הסקס ושכניו.

גרדום במרכז כל עיר

עד לפני כמה מאות שנים אפשר היה למצוא כמעט בכל עיר באירופה גרדום במרכז העיר, ששימש לעריפת ראשים של פושעים ובוגדים. זו הייתה המציאות של אותם ימים: הדרך להתמודד עם הפשע הרב שהתחולל ברחובות הייתה בדרך כלל באמצעות עינויים מזוויעים, ענישה פומבית והוצאות להורג שנועדו להרתיע את הקהל שצפה בהן. המוזיאון לוקח את המציאות הזו ומציג אותה כפי שהייתה - עם המכשירים עצמם, בלי ריכוך.

ההצגה מסודרת לפי תקופות שונות בהיסטוריה, וכל מוצג מלווה בהסבר כתוב בשמונה שפות (עברית לא ביניהן - אנגלית כן) ובתחריט מהתקופה שמראה איך המכשיר הופעל בפועל. זו בדיוק הנקודה שבה המקום הופך מחדר אימה לחוויה חינוכית ומלמדת: אתם לא רק רואים כלי מפחיד, אלא מבינים מי הפעיל אותו, על מי ולמה.

מה רואים בתערוכה "עונשים וגזר דין בימי הביניים"?

לב המוזיאון הוא התערוכה הבינלאומית "עונשים וגזר דין בימי הביניים" (Punishment and Sentencing in the Middle Ages), שמציגה יותר מארבעים מכשירי עינויים ועונשים אותנטיים מאזורים שונים באירופה - מכסא האינקוויזיציה, שנחשב לאחד מכלי העינוי המפחידים והנוראיים ביותר, ועד הגיליוטינה הסופנית. המכשירים שימשו בימי קדם נגד בוגדים ופושעים שעברו על החוק, ולצידם תוכן רב על האינקוויזיציה הספרדית, שנודעה כאחת התקופות האלימות במיוחד בהיסטוריה.

המכשירים שמופיעים בתערוכה

• כסא האינקוויזיציה - כסא מסמרים שהנחקר נקשר אליו; הפריט שהמוזיאון עצמו מציב בראש הרשימה.
• הפיינבנק (מיטת המתיחה) - השולחן שעליו נמתחו הגפיים, אולי כלי העינוי המוכר ביותר מסרטים.
• המכבש ומחץ הגולגולת - מכשירי לחץ שנועדו לסחוט הודאה בלי להרוג.
• בורג האגודלים והמסור - כלים קטנים ופשוטים שהיו נפוצים מאוד בגלל הזמינות שלהם.
• עמוד החניקה (גארוטה), העריסה והחרב - כלי הוצאה להורג ועונשי גוף מהמאות המאוחרות יותר.
• הגיליוטינה - סוגרת את המסלול, וממחישה איך "ייעול" ההוצאה להורג הפך אותה לתעשייה.

מעבר למכשירי ימי הביניים, בהמשך התערוכות רואים גם כלי עינוי וכלים שאפילו ממשלות השתמשו בהם, בכל מיני צורות מזוויעות, על האזרחים של המדינות שלהן - וזה החלק שמעורר את המחשבה הכי הרבה. תחשבו על זה שחלק מהמוצגים הם בני פחות ממאתיים שנה: מצד אחד זה הרבה זמן, מצד שני, ביחס להיסטוריה כולה, זה ממש כלום. המוזיאון עצמו מנסח זאת כ"המציאות כפי שהייתה, עד לפני פחות משתי מאות".

למי שרוצה לראות את המוצגים בעיניים של המקום: המוזיאון במפות גוגל.

מה עוד יש במוזיאון מעבר למכשירים - אמנות, עיצוב והשוואה לימינו?

מעבר לכלי העינוי עצמם, המוזיאון מציג חפצי אמנות שונים הקשורים לאותה תקופה - תחריטים, איורים ותיאורים ויזואליים של הוצאות להורג וענישה פומבית - וכל המקום מעוצב בצורה שתגרום לכם, כנראה, לצמרמורת קלה. התאורה חשוכה, החללים צרים ומתפתלים בתוך בית תעלה ישן, והמכשירים מוצבים כך שאתם עומדים ממש מולם. זה חלק מהחוויה, אבל גם אחת התלונות הנפוצות בביקורות: לחלק מהמבקרים החשיכה מפריעה לראות את הפרטים ולקרוא את השלטים.

אז לעומת היום

חלק מעניין במיוחד הוא ההשוואה בין הימים ההם לימים המודרניים - היכן מסתיימת הענישה כ"מופע" ומתחילה מערכת המשפט שאנחנו מכירים, ואיזה הדים לאותם כלים נשארו בעולם עד היום. זו תערוכה שפותחת את המחשבה בכיוון שלא דמיינתם, ובעיקר גורמת לחשוב מחדש על החיים בימים אלה: על מה שנחשב "נורמלי" לפני כמה מאות שנים בלבד, ועל כמה מהר הנורמות משתנות.

בשורה התחתונה, מדובר בחוויה חינוכית ומלמדת שאין סיבה לחשוש ממנה - לא מסתובבים שם שחקנים בתחפושות, אין קפיצות מהחושך ואין אפקטים מבוהלים. מי שמחפש את זה יעדיף את מוזיאון מאדאם טוסו או את הדנג'ן (The Amsterdam Dungeon) בכיכר דאם. כאן הכל שקט, סטטי ו"אמיתי", וזה בדיוק מה שמצמרר.

מכיוון שהמוזיאון קטן, אין בו קפיטריה, חנות מוזיאון גדולה או אזורי ישיבה. תכננו אותו כתחנה בתוך יום, לא כיעד בפני עצמו - הסביבה מלאה בבתי קפה ובמסעדות, ומי ששומר כשרות ימצא את המסעדות הכשרות באמסטרדם במרחק נסיעה קצרה.

כמה זמן לוקח הביקור, ולמי מוזיאון העינויים מתאים (ולמי לא)?

ביקור ממוצע במוזיאון העינויים נמשך בסביבות 20 עד 40 דקות: זהו מוזיאון קטן, הסיור עצמאי, ואין בו הדרכה קבועה או אודיו-גייד. מי שקורא כל שלט ועוצר ליד כל תחריט יגיע לכ-45 דקות; מי שרק עובר בין המכשירים יסיים בפחות מעשרים. זה גם היתרון הגדול שלו - הוא נכנס בקלות בין שוק הפרחים לארוחת ערב - וגם מקור האכזבה של חלק מהמבקרים, שמצפים למוזיאון בסדר גודל של הרייקסמוזיאום (Rijksmuseum).

למי כן

• סקרנים וחובבי היסטוריה שרוצים להבין איך נראתה הענישה באירופה עד לפני מאתיים שנה.
• מי שאוהב מוזרויות ומוזיאונים "אחרים" - זה בהחלט מתאים לעיר שמציעה אטרקציות מכל הסוגים.
• זוגות וקבוצות צעירים שמחפשים משהו לעשות בערב: המוזיאון פתוח עד 23:00, מאוחר יותר כמעט מכל מוזיאון אחר בעיר.
• ימי גשם - חצי שעה בפנים, במרחק דקות מכל מקום במרכז.

למי לא

ברור שביקור במוזיאון לא מתאים לכל אחד. על אף שהמטרה של המוזיאון היא ללמד את ההיסטוריה של הנושא, יש מצב שתיתקלו בכמה מראות לא נעימים במיוחד - איורים גרפיים של הוצאות להורג ומכשירים שהשימוש בהם מוסבר בפירוט. קחו זאת בחשבון לפני שאתם מגיעים, בייחוד עם ילדים: קיים כרטיס לילדים עד גיל 12, אבל התוכן לא נבנה עבורם, ולילדים רגישים או מתחת לגיל עשר עדיף לוותר. גם מי שמצפה למוזיאון מלוטש עם מולטימדיה ותאורה מושלמת יתאכזב - הביקורות המקוונות על המקום מעורבות, והתלונות חוזרות על עצמן: קטן, חשוך, ומסתיים מהר.

מי שמעדיף מוזיאון "רגיל" באותו יום יכול לבחור מתוך המוזיאונים המומלצים באמסטרדם.

כמה עולה הכניסה למוזיאון העינויים ומה שעות הפתיחה?

לפי מחירון האתר הרשמי, כרטיס למבוגר עולה 9.50 יורו, כרטיס לילד עד גיל 12 עולה 5 יורו, וסטודנטים משלמים 7.50 יורו. המחירים עלו בשנים האחרונות: בעבר עמד המחיר על 7.5 יורו למבוגר ו-4 יורו לילד, ומי שנתקל בסכומים האלה באתרים ישנים - שידע שהם כבר לא תקפים. השורה הטובה: גם אחרי העלייה, זה עדיין אחד המוזיאונים הזולים במרכז אמסטרדם, ובחירה אם לקחת ילדים היא כמובן שלכם.

קבוצות וסיורים מודרכים

קבוצות של 12 אנשים ומעלה משלמות 7.50 יורו לאדם. מי שרוצה הדרכה יכול להזמין סיור מודרך במחיר שמתחיל ב-75 יורו לקבוצה של 6 עד 15 אנשים (קבוצות גדולות יותר מקבלות הצעה מותאמת), אבל חייבים לתאם אותו לפחות שבועיים מראש במייל למוזיאון. למטייל הבודד אין סיורים בשעות קבועות - הביקור עצמאי.

שעות פתיחה

המוזיאון פתוח כל ימות השבוע, שבעה ימים, בין 10:00 בבוקר ל-23:00 בלילה - כולל סופי שבוע וחגים הולנדיים ברוב המקרים. השעה המאוחרת הזו הופכת אותו לאחת האטרקציות הבודדות במרכז שאפשר "לסגור" איתן ערב אחרי ארוחה, במקום לדחוס אותו לשעות היום היקרות. לפני ביקור בחג (כריסמס, ראש השנה האזרחי, קינגס דיי) כדאי לבדוק באתר הרשמי אם יש שינוי.

איך קונים כרטיס

אין צורך להזמין מראש: קונים בכניסה, במזומן או בכרטיס, או במערכת ההזמנות המקוונת של האתר הרשמי. המוזיאון לא נמכר כרגע דרך פלטפורמות הכרטיסים הגדולות (Tiqets, GetYourGuide, Headout), ולכן אין כאן "עסקאות" - המחיר בדלת הוא המחיר. מי שמחפש לחסוך יזכור שכרטיס הסטודנט דורש תעודה בתוקף.

איך מגיעים למוזיאון העינויים ומה יש מסביב?

מוזיאון העינויים ממוקם ב-Singel 449, 1012 WP Amsterdam, קרוב מאוד למונטפליין (Muntplein) - כיכר המטבעה עם מגדל ה-Munttoren - וממש בהמשך של שוק הפרחים הצף (Bloemenmarkt). מתחנת הרכבת המרכזית זו הליכה של כרבע שעה דרך Damrak, כיכר דאם ו-Rokin; מי שמעדיף חשמלית ירד בתחנת Rokin או Muntplein.

חשמלית ומטרו

בעבר הגיעו לכאן קווי חשמלית 4, 9, 16, 24 ו-25 מהתחנה המרכזית. מאז הארגון מחדש של רשת החשמליות של אמסטרדם חלק מהמספרים השתנו: הקווים שעוצרים היום ב-Rokin וב-Muntplein בדרך מהתחנה המרכזית הם 4, 14 ו-24, ותחנת המטרו Rokin (קו 52) נמצאת במרחק דקות הליכה. בדקו באפליקציית GVB או ב-9292 לפני היציאה - המספרים משתנים מדי פעם. מי שמגיע באופניים ימצא עמודי קשירה לאורך ה-Singel, אבל מומלץ מאוד לא להשאיר אופניים שכורים ללא נעילה כפולה במרכז.

מה יש באזור

המוזיאון נמצא במרכז העיר, במיקום שבו תוכלו למצוא עוד אינספור אטרקציות. מומלץ לתכנן את הביקור בו יחד עם עוד כמה עצירות באזור כדי לנצל את היום כמו שצריך:

• שוק הפרחים - דקה הליכה, פקעות צבעונים ומזכרות.
• כיכר רמברנדט (Rembrandtplein) - חמש דקות, בתי קפה ופסלי "משמר הלילה".
• תשעת הרחובות (De Negen Straatjes) - חנויות בוטיק לאורך התעלות, בכיוון השני של ה-Singel.
• כיכר דאם והארמון המלכותי - עשר דקות הליכה צפונה.
• שייט תעלות - כמה רציפי יציאה נמצאים ב-Rokin ובסמוך למונטפליין.

מי שרוצה לישון במרחק הליכה מהמוזיאון ימצא ברשימת המלונות המומלצים באמסטרדם כמה אפשרויות באזור מונטפליין ורמברנדטפליין.

איך משלבים את מוזיאון העינויים ביום מוזיאונים באמסטרדם?

הדרך הטובה ביותר להנות ממוזיאון העינויים היא להתייחס אליו כאל "קינוח" מוזר של יום, לא כמנה העיקרית: חצי שעה של צמרמורת אחרי מוזיאון גדול, או עצירה בערב אחרי ארוחה, כשכל שאר המוזיאונים כבר סגורים. אין ספק שהוא מעט יוצא דופן ביחס למוזיאונים התרבותיים של העיר, אבל אמסטרדם מכילה עוד כמה מוזיאונים ומקומות לאלה שאוהבים מוזרויות, ובדיוק בגלל זה הוא מתאים כל כך לעיר.

שילוב מומלץ ליום אחד

בבוקר - אחד ממוזיאוני רובע המוזיאונים (Museumplein), שכולם דורשים כרטיס בשעה קבועה ומראש. למשל מוזיאון ואן גוך (Van Gogh Museum) עם אודיו-גייד, שנגמר בקלות תוך שעתיים, או מוזיאון סטדלייק (Stedelijk) עם תערוכת יאיוי קוסאמה למי שמעדיף אמנות מודרנית. בצהריים - חשמלית 24 או הליכה של עשרים דקות לאורך ה-Vijzelstraat עד מונטפליין, אוכל רחוב בשוק הפרחים, ואז מוזיאון העינויים. את הערב סוגרים ברמברנדטפליין.

למי שאוהב את הצד הצבעוני של המוזרויות: מוזיאון מוקו (Moco Museum) עם בנקסי ווורהול נמצא באותו רובע מוזיאונים, ובניגוד למוזיאון העינויים הוא דווקא מצוין לילדים ולנוער - שילוב של שניהם באותו יום נותן לבני נוער גם "אפל" וגם "קליל".

מוזיאון העינויים או הדנג'ן?

שאלה שחוזרת בקבוצות המטיילים. הדנג'ן (The Amsterdam Dungeon) הוא מופע תיאטרלי עם שחקנים, הפחדות ושעה שלמה של הליכה בין חדרים - יקר משמעותית ומתאים למי שרוצה אדרנלין. מוזיאון העינויים הוא ההפך: שקט, קצר, זול, ומבוסס על מוצגים אמיתיים והסברים היסטוריים. מי שמחפש ללמוד יבחר בעינויים; מי שמחפש לצרוח יבחר בדנג'ן; משפחות עם ילדים מעל גיל עשר יעדיפו כמעט תמיד את הדנג'ן.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• המוזיאון קטן - תכננו 20-40 דקות ולא יותר, ושלבו אותו עם שוק הפרחים, רמברנדטפליין או שייט תעלות מ-Rokin.
• פתוח כל יום עד 23:00 - זו אטרקציית ערב מצוינת אחרי שהמוזיאונים הגדולים נסגרו, וגם פתרון ליום גשום.
• המחיר עלה בשנים האחרונות ל-9.50 יורו למבוגר; סכומים של 7.5 ו-4 יורו שמופיעים ברשת הם היסטוריה.
• ההסברים ב-8 שפות אבל לא בעברית - קראו באנגלית או הסתמכו על התחריטים.
• אין צורך להזמין כרטיס מראש, אין תורים, ואין מכירה בפלטפורמות הכרטיסים - המחיר בדלת הוא המחיר.
• התאורה חשוכה והחללים צרים בבית תעלה ישן - לא נגיש בקלות לעגלות, ופחות מומלץ למי שמתקשה במדרגות.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע עם ילדים קטנים בגלל שיש כרטיס ילד - התוכן גרפי ולא נבנה לילדים.
• לצפות למוזיאון בסדר גודל של הרייקסמוזיאום ולהתאכזב אחרי עשרים דקות - זה מוזיאון כיס.
• לבזבז עליו שעות בוקר יקרות - שמרו אותו לערב או לשעת גשם, כשהוא היחיד שפתוח.
• לחפש 'עסקה' בפלטפורמות כרטיסים - המוזיאון לא נמכר שם, ואתרים שמציעים 'כרטיס מוזל' לרוב מוסיפים עמלה.
• לחפש את קווי חשמלית 9, 16 או 25 מהתחנה המרכזית - הם שונו; היום עוצרים ב-Rokin/Muntplein קווים 4, 14 ו-24.
• להשאיר אופניים שכורים לא נעולים על ה-Singel בזמן הביקור - גניבות אופניים במרכז שכיחות.

שאלות נפוצות

האם כדאי לבקר במוזיאון העינויים של אמסטרדם?

כן, למי שסקרן ומגיע עם ציפיות נכונות. זהו מוזיאון מעט שונה ויוצא דופן, אבל הוא ממחיש בצורה מעניינת את ההיסטוריה של העינויים והענישה באמסטרדם ובשאר אירופה, עם תערוכות מעניינות שמטרתן ללמד את הנושא בצורה חינוכית. מי שמצפה למוזיאון גדול ומלוטש - יתאכזב; מי שרוצה חצי שעה מצמררת ומלמדת במחיר נמוך - ייהנה.

מהן שעות הפתיחה של מוזיאון העינויים באמסטרדם?

המוזיאון פתוח כל ימות השבוע, שבעה ימים, בין 10:00 בבוקר ל-23:00 בלילה. לפני ביקור בחג הולנדי כדאי לוודא באתר הרשמי שאין שינוי.

כמה עולה כניסה למוזיאון העינויים של אמסטרדם?

לפי המחירון הרשמי: 9.50 יורו למבוגר, 5 יורו לילד עד גיל 12 ו-7.50 יורו לסטודנט עם תעודה. קבוצות של 12 ומעלה משלמות 7.50 יורו לאדם, וסיור מודרך לקבוצה של 6-15 מתחיל ב-75 יורו. המחירים הישנים - 7.5 יורו למבוגר ו-4 יורו לילד - כבר לא תקפים.

איך מגיעים למוזיאון העינויים באמסטרדם?

המוזיאון נמצא קרוב למונטפליין (Muntplein), בכתובת Singel 449, 1012 WP Amsterdam, בהמשך שוק הפרחים. מהתחנה המרכזית זו הליכה של כרבע שעה, או חשמלית 4, 14 או 24 לתחנת Rokin / Muntplein (בעבר שירתו את המסלול גם קווים 9, 16 ו-25, שמספריהם שונו). תחנת המטרו Rokin במרחק דקות הליכה.

כמה זמן לוקח הביקור במוזיאון העינויים?

בסביבות 20 עד 40 דקות. המוזיאון קטן, הביקור עצמאי ואין אודיו-גייד, כך שהוא נכנס בקלות בין אטרקציות אחרות במרכז.

האם מוזיאון העינויים מתאים לילדים?

יש כרטיס לילדים עד גיל 12, אבל המוצגים והאיורים גרפיים ולא נבנו לילדים. לילדים מתחת לגיל עשר ולילדים רגישים עדיף לוותר; לבני נוער זה בדרך כלל מעניין. ההחלטה אם לקחת ילדים היא כמובן שלכם.

האם יש מה לעשות באזור של מוזיאון העינויים באמסטרדם?

כמובן. המוזיאון נמצא במרכז העיר, במרחק דקות משוק הפרחים, כיכר רמברנדט, תשעת הרחובות, כיכר דאם ורציפי שייט התעלות ב-Rokin. מומלץ לתכנן את הביקור יחד עם עוד אטרקציות באזור כדי לנצל את היום כמו שצריך.