הונבדן (Hunebedden) – קברי האבן הענקיים של דרנטה, 5,000 שנה לפני התעלות

הונבדן (Hunebedden) הם קברי אבן קולקטיביים מהתקופה הנאוליתית שנבנו בהולנד לפני כ-5,000 שנה מסלעי גרניט שגררו לכאן קרחונים מסקנדינביה בתקופת הקרח; 54 מהם שרדו עד היום, 52 בחבל דרנטה ושניים בחרונינגן, הכניסה אליהם בנוף חופשית לגמרי, ורק המוזיאון שליד הגדול שבהם בעיירה בורחר גובה דמי כניסה. זו כנראה האטרקציה ההיסטורית המוערכת בחסר ביותר בהולנד: בזמן שרוב המטיילים הישראלים מקדישים את כל ימיהם לאמסטרדם ולערי התעלות, בצפון המדינה עומדים מבנים שקדמו בכמה מאות שנים לפירמידות בגיזה - פזורים בשדות וביערות, בלי גדר, בלי תור ובלי כרטיס, וכמעט אף אחד לא עוצר בהם.

הגדול שבהם, המסומן D27, נמצא בעיירה בורחר (Borger), מגיע ל-22.6 מטרים אורך ומורכב מתשע אבני גג ו-28 אבני עמידה. מסביבו פזורים עשרות הונבדן נוספים בנוף של דרנטה, שרוב הגישה אליהם היא באופניים או ברכב שכור, במרחק של דקות ספורות זה מזה.

מה זה בעצם הונבד ואיך בנו אותו?

הונבד הוא קבר קולקטיבי בנוי מאבני ענק: כמה אבנים גדולות מוצבות זקופות כקירות, ועליהן מונחות אבני גג כבדות שיוצרות תא פנימי. בתוך התא נקברו לאורך דורות בני הקהילה, יחד עם כלי חרס ומתנות קבורה.

הבונים היו אנשי תרבות גביע המשפך (Funnel Beaker), חקלאים שחיו באזור בתקופה הנאוליתית. ההונבד הגדול בבורחר נבנה בסביבות שנת 3,400 לפני הספירה - מאות שנים לפני שהוקמה הפירמידה הגדולה במצרים, עובדה ששווה לספר לילדים לפני ההגעה, כי היא הופכת ערמת אבנים בשדה לסיפור הרבה יותר מרשים.

מאיפה הגיעו אבנים כאלה למדינה שכולה חול ודשא?

זו השאלה הכי טובה שאפשר לשאול במקום, וגם החלק המרתק באמת בסיפור: בהולנד אין הרים ואין מחצבות גרניט, והאבנים הענקיות האלה לא נחצבו כאן כלל - הן הובאו בקרחונים.

בתקופת הקרח הסלאנית, לפני כ-150 עד 130 אלף שנה, לשונות קרח ענקיות זחלו דרומה מסקנדינביה וגררו איתן סלעי גרניט - חלקם שוקלים למעלה מ-20 טון. כשהקרח נסוג, הסלעים נשארו מפוזרים על פני הנוף בצפון הולנד, ואלפי שנים אחר כך מצאו אותם בני האדם וסידרו אותם לקברים. כל הונבד הוא, במובן מסוים, שיתוף פעולה בין קרחון לבין אדם.

הרכס שבו מרוכזים רוב ההונבדן נקרא הונדסרוך (Hondsrug), והוא מוכר כגאופארק עולמי מטעם אונסק"ו - בדיוק בזכות הסיפור הגאולוגי הזה.

מהו D27 בבורחר - ההונבד הגדול בהולנד?

אם יש זמן רק להונבד אחד, זה הוא. D27 שוכן בעיירה בורחר (Borger), ממש צמוד למרכז המבקרים, ואורכו 22.6 מטרים - הארוך ביותר בהולנד. הוא בנוי מתשע אבני גג, 28 אבני עמידה, חמש אבני שער ושתי אבני שוליים, וחלק מהאבנים שוקלות עשרות טונות.

הממדים הם מה שהופך את הביקור בו לשונה מהונבדן קטנים יותר: הוא גבוה מספיק כדי לעמוד לצדו ולהבין את קנה המידה, ובימי גשם מבקרים פשוט מתכופפים מתחת לאחת מאבני הגג ומחכים שיעבור. הכניסה אליו עצמו, כמו לכל הונבד בנוף, אינה כרוכה בתשלום.

למי שמתבסס באזור לכמה ימים, בורחר ועיירות הסביבה הן הבסיס הנוח ביותר למסלול ההונבדן ולשמורות הטבע של דרנטה.

האם שווה לשלם על מרכז ההונבדן בבורחר?

לצד D27 פועל מרכז ההונבדן, מוזיאון שמוקדש לתרבות גביע המשפך ולסיפור בן 150 אלף השנה של אזור הונדסרוך - וזהו האתר היחיד בכל הסיפור הזה שגובה דמי כניסה.

בתוך המוזיאון יש תצוגות אינטראקטיביות וסרט קצר, ובחוץ משתרע פארק פתוח עם בתי מגורים משוחזרים מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל, שבהם צוות מדגים כלים ושיטות עבודה מהתקופות האלה. יש גם גן סלעים שמציג את הסוגים השונים של האבנים שהקרחונים הביאו מסקנדינביה.

המסקנה המעשית: משפחות עם ילדים ירוויחו מהכרטיס, כי הוא הופך ערמת אבנים לסיפור מוחשי. זוג מטיילים שמעוניין רק באתרים עצמם יכול להסתפק לגמרי בהונבדן שבנוף, בלי לשלם דבר. מחירי הכניסה ושעות הפעילות משתנים בין עונות ולפי ימי חופשה - שווה לוודא אותם מול מרכז ההונבדן לפני היציאה לדרך.

איך מסומנים ההונבדן ואיפה מוצאים אותם?

שיטת הסימון פשוטה ועוזרת מאוד בשטח: כל הונבד נושא אות וספרה. האות D מציינת את חבל דרנטה והאות G את חבל חרונינגן, ולכן D27 הוא ההונבד ה-27 ברשימת דרנטה. מתוך 54 ההונבדן שקיימים בהולנד, 52 נמצאים בדרנטה ורק שניים בחרונינגן (Groningen).

הפיזור עצמו צפוף יחסית - רוב האתרים מרוכזים במרחק של עשרות קילומטרים זה מזה, חלקם בשולי כפרים וחלקם בתוך שמורות טבע ויערות. חלק שמורים היטב וחלקם ניזוקו לאורך הדורות, כשאבנים נלקחו לבנייה בעבר. הונבד פגוע אינו בהכרח פחות מעניין: דווקא בו אפשר לראות את מבנה התא מבפנים, מה שקשה יותר לראות במבנה שלם.

מה הדרך הכי טובה לנוע בין כמה הונבדן ביום אחד?

הצורה המקומית והנכונה ביותר היא על אופניים. חבל דרנטה שטוח, מסלולי האופניים בו מסומנים היטב לפי שיטת הצמתים הממוספרים ההולנדית, ומספר ההונבדן בטווח יום רכיבה אחד גדול. מסלול טיפוסי משלב שניים או שלושה אתרים עם יער ושדות בין לבין.

למי שמטייל ברכב שכור, האתרים נגישים כמעט כולם בחניות קטנות בצד הדרך, ואפשר לכסות ארבעה או חמישה בבוקר אחד. הבסיס הנוח ביותר הוא בורחר עצמה או אחת מעיירות האזור, ומי שכבר נמצא בצפון המדינה יכול לשלב זאת עם שמורות הטבע והמרחבים הפתוחים של דרנטה.

נקודה שחוזרת אצל מקומיים: השעות המוקדמות של הבוקר הן הזמן הטוב ביותר, לא בגלל עומס אלא בגלל האור - הצללים הנמוכים מבליטים את מבנה האבנים, ובאמצע היום הכל נראה שטוח בתמונות.

למי הביקור בהונבדן מתאים ולמי פחות?

כדאי להיות כנים לגבי הציפיות. הונבד אינו אתר עם שערים, כרטיסים ותורים - זו קבוצת אבנים בשדה או ביער, בלי גדר ובלי שומר. מי שמחפש אטרקציה מופקת עלול להתאכזב, ומי שנהנה מאתרים היסטוריים פתוחים, מנוף כפרי ומהתחושה שהוא נוגע במשהו בן חמשת אלפים שנה - יקבל אחת החוויות הזכורות ביותר מהולנד, וגם בחינם.

זה גם פתרון מצוין ליום שבו מזג האוויר בינוני והמשפחה כבר ראתה מספיק מוזיאונים: שילוב של נסיעה קצרה, הליכה קלה בטבע ואתר שאפשר לגעת בו.

כמה זמן להקדיש וכיצד לשלב את זה עם שאר צפון הולנד?

בוקר אחד מספיק לארבעה או חמישה אתרים ברכב, ויום שלם מאפשר שילוב של רכיבת אופניים בין כמה מהם עם ביקור במרכז המבקרים. מי שממילא מתכנן טיול כוכב מבסיס בצפון הולנד יכול לשלב את ההונבדן עם יום נוסף באזור, ולמי שנוסע עוד צפונה שווה לשקול עצירה גם בדוקום המבוצרת שבפריזלנד כחלק מאותו מסלול.

למי שמעדיף להישאר קרוב יותר לחרונינגן יש גם אפשרויות לינה מומלצות בעיר, במרחק נסיעה סביר משני ההונבדן שבחבל.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הכניסה לכל ההונבדן שבנוף חופשית ואינה דורשת כרטיס או הזמנה מראש
• מרכז ההונבדן בבורחר הוא היחיד שגובה תשלום - מחירים ושעות משתנים בין עונות, כדאי לוודא מול המרכז
• שיטת הסימון: D לדרנטה, G לחרונינגן, כך שקל לזהות אתרים במפות ובשילוט
• האתרים פתוחים לגמרי, בלי גדרות ובלי שירותים במקום - כדאי לתכנן עצירות בהתאם
• חבל דרנטה שטוח ומסומן היטב למסלולי אופניים, וזו הדרך המקומית לעבור בין כמה אתרים
• נעליים סגורות ונוחות חשובות - חלק מהאתרים נמצאים בתוך יערות ושמורות ולא צמודים לחניה

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע לאתר אחד בלבד ולהניח שראיתם את התופעה - הערך האמיתי הוא במעבר בין כמה מהם
• לשלם על מרכז המבקרים מתוך הנחה שבלעדיו אי אפשר לראות את ההונבד הגדול - הוא נמצא בחוץ, בחינם
• לפסול הונבד שניזוק - דווקא בו רואים את מבנה התא הפנימי בבירור
• לתכנן את הביקור לשעות הצהריים, כשהאור שטוח והאבנים נראות פחות מרשימות בתמונות
• להגיע בנעליים עירוניות לאתרים שנמצאים בתוך שטחי יער ושמורה

שאלות נפוצות

מה זה הונבדן?

קברי אבן ענקיים מהתקופה הנאוליתית, בנויים מאבני עמידה זקופות ואבני גג כבדות שיוצרות תא פנימי. הם שימשו לקבורה קולקטיבית ונבנו לפני כ-5,000 שנה על ידי אנשי תרבות גביע המשפך.

כמה הונבדן יש בהולנד ואיפה?

54 בסך הכל. 52 מהם נמצאים בחבל דרנטה שבצפון המדינה, ורק שניים בחבל חרונינגן. רובם מרוכזים לאורך רכס הונדסרוך.

כמה עולה לבקר?

הכניסה להונבדן שפזורים בנוף חופשית לגמרי ואינה דורשת כרטיס. רק מרכז ההונבדן בבורחר, שהוא מוזיאון, גובה דמי כניסה - וגם הוא נמצא ממש לצד ההונבד הגדול שאותו רואים בחינם.

איפה נמצא ההונבד הגדול ביותר?

בעיירה בורחר, צמוד למרכז המבקרים. הוא מסומן D27, אורכו 22.6 מטרים והוא בנוי מתשע אבני גג ו-28 אבני עמידה.

מאיפה הגיעו האבנים?

מסקנדינביה. קרחונים גררו אותן דרומה בתקופת הקרח הסלאנית, לפני כ-150 עד 130 אלף שנה, והשאירו אותן מפוזרות בצפון הולנד כשנסוגו.

האם זה מתאים לילדים?

כן, במיוחד בשילוב עם מרכז ההונבדן, שבו יש תצוגות אינטראקטיביות ופארק חיצוני עם בתים משוחזרים מתקופת הברונזה והברזל. האתרים עצמם פתוחים ואפשר להתקרב אליהם ולגעת בהם בזהירות.

כמה זמן צריך לזה?

בוקר אחד מספיק לארבעה או חמישה אתרים ברכב, ויום שלם מאפשר שילוב של רכיבת אופניים בין כמה מהם עם ביקור במרכז המבקרים.