האוטהאבן באמסטרדם – הרובע החדש על שבעה איים מלאכותיים

האוטהאבן (Houthaven) הוא רובע מגורים חדש במערב אמסטרדם שנבנה על שבעה איים מלאכותיים בנהר האיי, במקום נמל העצים ההיסטורי של העיר, ומתוכנן לכ-2,700 יחידות דיור עם תעלות חדשות, רחובות כמעט נטולי מכוניות ומעבורות חינם אל הגדה הצפונית - יעד להליכה ולצילום, לא אתר עם כרטיס כניסה.

זו לא שכונה תיירותית ואין בה אף אתר עם תור - וזה בדיוק מה שהופך את הביקור למעניין: אפשר לראות כאן איך אמסטרדם בונה שכונה חדשה מדף חלק, ולא איך היא משמרת בניין מהמאה השבע עשרה. ההליכה ברובע חינמית לגמרי, וההגעה נוחה באוטובוס, באופניים או ברגל לאורך המים.

הרובע נחלק לשבעה איים ושמונה תעלות חדשות, מוקף מבנים מודרניים, ומשמש נקודת מוצא נוחה לחצייה חינמית אל מספנת NDSM שממול - כך שאפשר להפוך הליכה קצרה לביקור של חצי יום.

מאיפה מגיע השם האוטהאבן, ומה היה כאן לפני שהיה רובע מגורים?

השם מתפרק לשתי מילים הולנדיות פשוטות: hout הוא עץ, haven הוא נמל - כלומר "נמל העצים". הנמל נחפר בשנת 1876 לצד תעלת ים הצפון, והיה הנמל הראשון של אמסטרדם שנחפר במיוחד ולא נוצר באופן טבעי, כדי לקלוט ולאחסן עץ שהגיע בעיקר מסקנדינביה ומאזור הים הבלטי, וגם ממקומות רחוקים יותר.

מה שהרג את הנמל היה מעבר הסחר מהמים לכבישים. כשהעץ הפסיק להגיע בספינות, אגני הנמל הפכו למיותרים, ומשנת 1945 החלו למלא חלקים מהם בחול. במשך עשורים היה זה שטח תעשייתי מוזנח בקצה העיר, עד שהחל השיקום שהוליד את הרובע הנוכחי.

הפרט הזה חשוב להליכה עצמה: כשעומדים על אחד האיים ומביטים במים, רואים למעשה מה שנשאר מאגן נמל שנחפר לפני כמעט מאה וחמישים שנה - ולא תעלה עתיקה כמו במרכז ההיסטורי של אמסטרדם. אין כאן שרידים לשימור, אלא תכנון עירוני עכשווי שממחיש מחדש את הקשר שהיה בין העיר לים.

כמה איים ותעלות יש ברובע, ולמה הם קרויים על שם ערים בים הבלטי?

ברובע שבעה איים מלאכותיים המופרדים בשמונה תעלות שנחפרו מחדש והושלמו בעשור האחרון, כחלק מתכנון שמיועד לכ-2,700 יחידות דיור לצד בתי ספר, משרדים ומלונות, במטרה מוצהרת להיות שכונה נטולת פליטות פחמן.

הפרט שהכי כיף לשים לב אליו הוא השמות: התעלות נקראות על שם ערי סחר בים הבלטי שאיתן נסחר העץ בזמנו - לובקגראכט (Lubeckgracht) וסטראלסונדגראכט (Stralsundgracht) הן שתי דוגמאות. כלומר המפה של השכונה החדשה מספרת את סיפור הסחר הישן, גם אחרי שכל קורות העץ נעלמו מזמן.

מבחינת חוויית הליכה, זה אומר שהרובע נחצה כל כמה מאות מטרים במים, עם גשרים קטנים בין האיים. הרחובות הפנימיים כמעט נטולי מכוניות, וזו אחת השכונות הבודדות באמסטרדם שבהן אפשר לעמוד באמצע הכביש בלי לחשוש מאופניים.

מה זה הבניין הגבוה עם ה'שער' באמצע - פונטסטייחר?

פונטסטייחר (Pontsteiger) הוא בניין המגורים שאי אפשר לפספס בקצה המערבי של האוטהאבן, ממש על המים. הוא נבנה בין 2015 ל-2018 בתכנון משרד ארונס אן חלאוף (Arons en Gelauff), מתנשא לגובה כ-90 מטר על פני עשרים ושש קומות, ובו 366 דירות לצד מסעדות ושטחי מסחר.

הצורה שלו היא הסיבה שהוא נראה כמו שהוא נראה: שני נפחים בצורת האות U, אחד אופקי סביב חצר פנימית ואחד אנכי, שיוצרים יחד שער פתוח מעל המים בגובה פנוי של כשישים מטר. התוצאה היא מסגרת ענקית שממסגרת את נהר האיי, וזו נקודת הצילום המזוהה של הרובע.

הטיפ שחוזר אצל צלמים מקומיים: הכי טוב לצלם את השער מהצד המזרחי בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כשהשמש נמצאת מאחורי המסגרת ומאירה את המים דרכה. בבוקר מצלמים אותו מול השמש, וזה בדרך כלל מאכזב.

איך חוצים חינם לגדה הצפונית ולמספנת NDSM?

מרגלות פונטסטייחר יש רציף מעבורות, וזה אחד הדברים הכי שימושיים בהאוטהאבן: מעבורות האיי של אמסטרדם חינמיות לגמרי להולכי רגל, לרוכבי אופניים, לקטנועים ולכיסאות גלגלים - בלי כרטיס ובלי תיקוף, פשוט עולים.

קו F7 חוצה מפונטסטייחר אל מזח NDSM שבגדה הצפונית בכשבע דקות, ופועל בעיקר בימי חול - שווה לבדוק את שעות הפעילות המעודכנות לפני שמתכננים סביבו את סוף השבוע. יש גם חצייה נוספת מפונטסטייחר אל דיסטלווח (Distelweg) בצפון, בקו נפרד. NDSM היא מספנת ספינות לשעבר שהפכה למתחם תרבות עם גרפיטי בקנה מידה עצום, סטודיואים, שווקים ומסעדות - אפשר להצטרף שם לסיור הליכה מודרך בין קירות הגרפיטי, ומשם להמשיך במעבורת אחרת חזרה אל התחנה המרכזית ולסגור מעגל.

זה הופך את האוטהאבן לנקודת פתיחה נוחה במיוחד למי שרוצה לראות גם את הצד ה"אחר" של אמסטרדם: הליכה ברובע, חצייה למספנה, סיור או שיטוט עצמאי, וחזרה למרכז בלי לשלם שקל על תחבורה.

למה יש פארק ירוק שנראה כאילו הכביש נעלם מתחתיו?

כי הכביש באמת נעלם מתחתיו: הכביש הראשי שהפריד בין האוטהאבן לשכונה הוותיקה שממזרח לו הוטמן במנהרה - מנהרת ספארנדאמר (Spaarndammertunnel), שנפתחה בפברואר 2018, באורך כשמונה מאות מטר שמתוכם כארבע מאות ושבעים מקורים.

על גג המנהרה הונח פארק. האוטהאבנפארק הוא רצועה ירוקה עם שבילי הליכה ואופניים, וכל התנועה שהייתה שם קודם נעה עכשיו מתחת לרגליים של המבקרים. שמו של הפארק נבחר בהצבעת תושבים.

מבחינת מסלול, זה הקישור שמאפשר לחצות מהמים אל השכונה הוותיקה ברגל ובשקט, במקום לחצות עורק תנועה סואן. עבור משפחות עם ילדים, הפארק והרחובות הסמוכים הם המקום הכי נוח ברובע לתת לילדים ליזום הליכה עצמאית, בזכות כמעט אפס תנועת מכוניות.

מה זה המבנה שנראה כמו אסדת קידוח על עמודים במים?

זהו רם איילנד (REM Eiland), פלטפורמת שידור פיראטית ששוקמה והוצבה מחדש כמסעדה. היא נבנתה באירלנד ב-1964 והוצבה בים הצפוני, כשישה מיילים מול חופי נורדווייק, כדי לשדר משם רדיו וטלוויזיה מסחריים מחוץ לתחום השיפוט ההולנדי.

ההרפתקה נמשכה קצת יותר מארבעה חודשים בלבד, מאמצע אוגוסט ועד אמצע דצמבר 1964, עד שהרשויות ההולנדיות סגרו אותה. הפלטפורמה נגררה בסופו של דבר לאמסטרדם, פורקה, שופצה והוצבה מחדש כאן - ועל משטח הנחיתה של המסוקים שבחלקה העליון פועלת היום מסעדה עם נוף אל הנמל והעיר.

גם מי שלא מתכנן לאכול שם ייהנה מלהתקרב אליה ברגל ולראות אותה מקרוב - הניגוד בין העבר הימי-פיראטי של המבנה לבין תפקידו הנוכחי כמסעדת נוף הוא בדיוק סוג האנקדוטה שהופכת סיבוב באוטהאבן למעניין יותר מהליכה תיירותית רגילה, בלי לשלם שקל על עצם הצפייה.

מה יש לראות בסביבה הקרובה - שכונת ספארנדאמר והט סחיפ?

ממש ממזרח לרובע, מעבר לפארק שעל המנהרה, יושבת שכונת ספארנדאמרבורט - ובה אחד המבנים החשובים בתולדות הארכיטקטורה ההולנדית. הט סחיפ (Het Schip), שתכנן מישל דה קלרק בין 1919 ל-1921, הוא גוש דיור ציבורי בסגנון אסכולת אמסטרדם שנראה כמו ספינה, ובו 102 דירות פועלים לצד אולם ומשרד דואר קטן.

המבנה משמש היום מוזיאון של אסכולת אמסטרדם, עם משרד הדואר המקושט במקורו ודירת פועלים משוחזרת. יש בו סיורים בשעה עגולה, והוא פתוח בימים שלישי עד ראשון בין 11:00 ל-17:00, וסגור בימי שני.

הצירוף הזה הוא הסיבה האמיתית ללכת לכאן: בתוך פחות משעת הליכה עוברים מדיור ציבורי מלפני כמאה שנה, דרך פארק שיושב על מנהרה, אל רובע פחמן אפס שנבנה בעשור האחרון. זה קורס מזורז בשאלה איך אמסטרדם חושבת על מגורים - אז ועכשיו.

איך מגיעים להאוטהאבן וכמה זמן כדאי להקצות?

הדרך הכי נעימה היא הליכה: מהתחנה המרכזית של אמסטרדם לאורך המים מערבה, ההליכה לוקחת סדר גודל של עשרים עד עשרים וחמש דקות, כולה לצד האיי. באוטובוס זה מהיר יותר - קווים עירוניים מגיעים עד קויוויסטוקאדה שבלב הרובע. באופניים זה עניין של דקות ספורות.

שעתיים עד שלוש שעות הן הקצאה הגיונית: הליכה בין האיים, עצירה מתחת לשער של פונטסטייחר, חצייה במעבורת אל המספנה שממול וחזרה. מי שמוסיף את הט סחיפ ואת הפארק שעל המנהרה יעשה מזה חצי יום מלא.

העונה משנה כאן יותר מבמקומות אחרים באמסטרדם: הרובע פתוח לרוח מהמים ואין בו סמטאות שחוסמות אותה. ביום סוער בחורף זו הליכה קרה במיוחד, ואילו בערב קיץ זה אחד המקומות הנעימים בעיר. מי שממשיך אחרי זה למרכז ומחפש מלון באמסטרדם ימצא אפשרויות גם במרכז, גם במערב העיר וגם לאורך המים.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• מעבורות האיי חינמיות לחלוטין להולכי רגל ולאופניים - אין כרטיס ואין תיקוף
• קו המעבורת F7 בין פונטסטייחר ל-NDSM פועל בעיקר בימי חול - כדאי לבדוק שעות מעודכנות לפני סוף שבוע
• הרחובות הפנימיים כמעט נטולי מכוניות, כי התנועה עברה למנהרה שמתחת לפארק
• אין ברובע אתר תיירותי עם כרטיס - כל הערך שלו הוא בהליכה ובנוף
• השער של פונטסטייחר מצטלם הכי טוב מהצד המזרחי אחר הצהריים
• מוזיאון הט סחיפ בשכונה הסמוכה פתוח שלישי-ראשון 11:00-17:00 וסגור בימי שני

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לחשוב שהתעלות כאן היסטוריות - הן נחפרו מחדש בעשור האחרון
• לחפש כרטיס או קופה - אין כאן אטרקציה בתשלום, וזה בדיוק העניין
• לוותר על המעבורת ולחזור באותה הדרך, במקום לסגור מעגל דרך הגדה הצפונית
• להגיע בבוקר ולצלם את שער פונטסטייחר מול השמש
• לתכנן את הט סחיפ ליום שני, שבו הוא סגור
• להקצות שלושים דקות בלבד - הרובע מתפרש על שבעה איים ולא על רחוב אחד

שאלות נפוצות

מה זה בעצם האוטהאבן ולמה ללכת לשם?

זהו רובע חדש בקצה המערבי של אמסטרדם שנבנה על שבעה איים מלאכותיים באתר נמל העצים ההיסטורי של העיר. הולכים לשם כדי לראות איך אמסטרדם בונה שכונה מאפס - תעלות חדשות, כמעט בלי מכוניות ועם יעד של פחמן אפס - ולא כדי לראות אתר עתיק.

איך מגיעים להאוטהאבן מהתחנה המרכזית?

ההליכה מערבה לאורך המים לוקחת כעשרים עד עשרים וחמש דקות ונעימה לכל אורכה. יש גם אוטובוסים עירוניים שמגיעים עד לב הרובע, והנסיעה באופניים היא עניין של דקות ספורות.

המעבורות מהאוטהאבן באמת חינמיות, וגם בסוף שבוע?

כן, המעבורות עצמן חינמיות להולכי רגל, לאופניים, לקטנועים ולכיסאות גלגלים. קו F7 שיוצא מרגלות פונטסטייחר אל מספנת NDSM פועל בעיקר בימי חול, כך שכדאי לבדוק את הלוח המעודכן לפני שמתכננים סביבו את סוף השבוע.

מה זה הבניין הגדול עם החור באמצע?

זהו פונטסטייחר, בניין מגורים בגובה כ-90 מטר ובן עשרים ושש קומות שנבנה בין 2015 ל-2018. הצורה בנויה משני נפחים בצורת U שיוצרים שער פתוח מעל המים בגובה פנוי של כשישים מטר, והוא מכיל 366 דירות לצד מסעדות.

כמה זמן להקצות לביקור?

שעתיים עד שלוש מספיקות להליכה בין האיים, לעצירה מתחת לשער של פונטסטייחר ולחצייה במעבורת וחזרה. הוספה של מוזיאון הט סחיפ ושל הפארק שעל המנהרה הופכת את זה לחצי יום.

יש שם משהו לילדים?

אין אטרקציה ייעודית, אבל שילוב של מעבורת חינם, רחובות כמעט נטולי מכוניות ופארק פתוח עובד טוב עם ילדים. חציית האיים במעבורת היא בדרך כלל החלק שהם זוכרים.

מה זה המבנה על עמודים שנראה כמו אסדת קידוח?

זהו רם איילנד - פלטפורמת שידור פיראטית שנבנתה ב-1964 ופעלה כארבעה חודשים בלבד בים הצפוני, לפני שנגררה לאמסטרדם ושופצה. היום פועלת עליה מסעדה עם נוף אל הנמל והעיר, ואפשר להתקרב אליה גם בלי לאכול שם.